פסק-דין בתיק ת"ק 17622-09-12

1.         התובע רכש ביום 3.7.12 בריכת שחייה ביתית מהנתבע. לטענת התובע בכתב התביעה לאחר מספר ימים החל מפלס המים לרדת. לאחר כשבוע ללא פעילות בבריכה נראה מפלס המים מאוד נמוך. התובע אינו יודע ממה נובעת התאדות המים מהבריכה.

2.         הנתבע אינו מכחיש שהתובע רכש ממנה הבריכה. במעמד הרכישה קיבל התובע הנחה וכן ערכת חיטוי למים הכוללת מצוף כלור ו 6 ק"ג של טבליות כלור בשווי של 250 ש"ח. התובע קיבל במעמד הרכישה הסבר מפורט על הרכבת, שימוש ותחזוקת הבריכה לרבות הוראות בדבר שימוש תקין במערכת החיטוי.

3.         על פי הנטען בכתב ההגנה, לאחר כ 3 שבועות פנה התובע לנתבע בטענה שהבריכה פגומה וברצונו להחליפה. 

4.         הנתבע הגיע לביתו של התובע וזיהה בבירור צריבה כימית בקרקעית הבריכה המצביעה ללא ספק על כך שטבלית כלור נחה על קרקעית הבריכה במשך כמה ימים לפחות ולא בתוך המתקן הייעודי ליישומה. עסקינן בשימוש לא תקין בבריכה ומוצריה אשר גרם לחור בגוף הבריכה.

5.         הוצע לתובע תיקון הבריכה באמצעות טלאי הדבקה ללא חיוב אך התובע סירב לכך.

6.         התובע העיד שאינו יודע מהיכן יצאו המים. לטענתו אף הנתבע אינו יודע (ראה עמ' 1 ש' 28 לפרוטוקול).

7.         הלכה היא שהמוציא מחברו עליו הראיה. נטל השכנוע רובץ על בעל הדין אשר טוען טענה המהווה מעילתו, בין אם זו טענה בעלת אופי חיובי ובין אם זו טענה בעלת אופי שלילי. מי שנושא בנטל השכנוע הוא זה שנושא בנטל המשני של הבאת ראיות (ר' לדוג' ע"א 296/82 נבנצאל נ' ג'רסי נוקליאר (פורסם בנבו)).

8.         התובע לא הביא כל ראיה בדבר מקור התקלה בבריכה ואינו יכול ליתן כל הסבר מדוע המים יצאו ("התאדו" לשיטתו) מהבריכה.

9.         מנגד העיד הנתבע שלו ניסיון רב שנים בתחום שהבחין מיד בכתמים בתחתית הבריכה שנבעו לטענתו כתוצאה מריאקציה של כלור אשר נגע ישירות בתחתית הבריכה שגרמה לחורים קטנים בתחתית הבריכה מהם נזלו המים. הנתבע הציג תמונות שסומנו כנ/1 בהן ניתן לראות שיש כתמים לבנים ואף חומים במספר נקודות בתחתית הבריכה של צריבה אשר מחקו כליל את תבנית הצבע של הבריכה. טענתו של הנתבע בדבר הסיבה לנזילת המים מהבריכה לא נסתרה על ידי התובע ולא הובאה מטעמו כל גרסה שכנגד.

10.        התובע אף העיד שבמשך תקופה של כשבוע ימים כלל לא שם לב לכל מה שקורה בבריכה והמים נעלמו מהבריכה בתקופה זו. עובדה זו מחזקת את סבירותה של גרסת הנתבע לפיה בפרק זמן ארוך נחה לה טבלית כלור על רצפת הבריכה שגרמה לאט לאט לראקציה המאוזכרת לעיל.

11.        בהעדר כל ראיה מצדו של התובע בדבר הסיבה לנזילת המים מהבריכה ולאור גרסתו של הנתבע אשר נתמכה בראיות, לא נסתרה וקיבלה תימוכין מעדותו של התובע בכל הנוגע לשימוש בבריכה, מקובלת עליי גרסתו של הנתבע לסיבה בגינה נזלו המים מהבריכה. עסקינן במקרה בו נעשה שימוש לקוי בבריכה ובתחזוקתה ועל כן אין לנתבע כל אחריות לנזק שנגרם לבריכה. בכל אופן, התובע לא הוכיח שלא קיבל הדרכה בדבר השימוש בבריכה ותחזוקתה וכן גם אם לא ניתן הסבר, אזי מקום בו מונחת טבלית כלור על תחתית הבריכה, מהווה התנהלות שכזו שימוש בלתי סביר בבריכה ובציוד הנלווה לה שאינה באחריות הנתבע.

12.        לסיכומו של דבר, הנני דוחה את תביעתו של התובע ומחייבו בהוצאות הנתבע בסך של 300 ש"ח. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

13.       הנני מיידע הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בלוד וזאת

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,  י' שבט תשע"ג, 21 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: